You are here

Teganya Mintwab's speech

מכובדי הממשלה, חבר הכנסת ד"ר  אבהרם נגוסה ....

שלום רב

שמי מנטואב טגניה, אני נשואה ואמא לשני ילדים, חננאל ותהילה. היום אני מתגוררת בראשון לציון.

נולדתי באתיופיה במחוז גונדר להורים אפרים טקלה ומברטה מנגיסטו. סבא של אבי היה מנכ"ל משרד האוצר במחוז גונדר. סבי טקלה היה עובד מדינה, סבי היה אחד מהאנשים הראשונים שידע את השפה העברית ולימד את השפה העברית בקוורה ושם הכיר את סבתי. אבי גדל עם אחיו מלסה טקלה שהיה ראש העיר של גונדר, מלסה טקלה  ז"ל בתפקידו סייע רבות לקהילה היהודית, הוא היה אחד מהאנשים שהשפיעו על מלך היילה סלאסה ובשל כך הצליח למנף הקמת בית ספר רק ליהודים.

כשדודי מלסה נסע לארה"ב ללימודים, הוא לא שכח את הקהילה היהודית באתיופיה ובארה"ב ויצר קשר עם הקהילה היהודית שם כדי לגייס תרומות כדי לעזור  לקהילה היהודית באתיופיה.

משפחתה שלי אמי היו עובדי חקלאות. אבי נפטר שהייתי ילדה קטנה ולא הייתה לי את הזכות להכיר אותו. אימי הייתה אישה חזקה ואמיצה והמשיכה לגדל אותנו בכוחות עצמה עד שעלינו לארץ ישראל בשנת 1994. מקור הפרנסה שלנו באתיופיה היה הפנסיה של אבי ז"ל שהיה עובד מדינה ואמי מכרה משקאות.באתיופיה למדתי עד  כיתה י'.ולאחר מכן עליתי לארץ בגיל 15 יחד עם אימי וארבעת אחיי ואחיותיי.

כשעלינו לארץ לא רצו לקבל אותי לבית ספר רגיל בשל גילי המבוגר לכן החלטתי להירשם לפנימייה. היה לי רצון גדול ללמוד ולהתפתח, לכן החלטתי לעזוב את הבית וללמוד בפנימייה.

לאחר שסיימתי את התיכון התחלתי ללמוד במכללת הדסה בירושלים במסלול הנדסאים תעשיה וניהול, בגלל נסיבות אישיות הפסקתי את לימודיי.  בהמשך למדתי מכשור רפואי במכללת אפקה ובשנה השנייה ללימודיי התקבלתי לעבודה באסף הרופא. לאחר שנים רבות עדיין הרצון ללמוד תואר ראשון בער בי ולכן החלטתי להתחיל ללימוד יחסית בגיל מאוחר תואר בניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית פרס .

הלימודים הם מאתגרים, במיוחד עם  גידול הילדים והעבודה אך עם זאת, אני מרגישה הנאה גדולה אני לומדת על עצמי ועל היכולות שלי, שאני חזקה שיש אפשרויות מגוונות של תעסוקה שאני יכולה לעסוק בהן.

היום אני מתנדבת   בתלפד בתכנית פר"ס כחונכת לילדים בעלי מוגבלויות. בהתנדבות גילתי עולם שלם של ילדים  שלא בהכרח הייתי נתקלת בהם ביום יום. גם ילדיי שלפעמיים מתלווים אלי להתנדבות מאוד נהנים לפגוש ולהיות בחברת הילדים.   התנדבות מסוג כזה מלמדת כמה שהשונה לא שונה, כמה יש להימנע מדעות קדומות ולראות את האדם העומד מולי כאדם.  אני  אפילו  אומר שאני מצפה בהתלהבות ללכת להתנדבות מאשר לעבודה. אבל אל תספרו זאת לבוס שלי, אני חייבת לציין שיש לי בוס תומך שדחף ועודד אותי כדי שאלמד ועל כך אני אסירת תודה.

ברצוני להודות לצוות המסור שעובד בתלפד, על  עזרתכם הגדולה למשפחות ולילדים קשות יום. בזכות הנתינה והעשייה שלכם הילדים מלאי מצב רוח טוב ומורלם  מורם.  הנתינה והעשייה שאתם מעניקים להם מרגשת אותי  באופן אישי. זה משמח ומעודד שיש אנשים טובים בחברה הישראלית.  

אני מודה לכם על ההקשבה.

Sign up to receive our Newsletter

Image CAPTCHA
Enter the characters shown in the image.

Advertisement